יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

דברים שתמיד רציתי לדעת על הישרדות

כל הדברים הכי מוזרים שאף פעם לא הייתה לי תשובה עליהם. חיפשתי ומצאתי תשובות לחלק מהשאלות, אבל אני מודה שלא לכולן.
הישרדות היא תוכנית ריאליטי, זה ברור. אבל אין זה אומר שהיא נאמנה במאה אחוז למציאות. כבר דובר רבות על כך שתוכניות ריאליטי עוברות בימוי ועריכה, ויש בזה הגיון רב. הרי מי ירצה לראות מה באמת עובר על 16 ישראלים שתקועים יחד על אי בודד בלי אוכל, עם משימות שמתאימות לטירונות זוהרת עם פרסים למצטיינים בסוף? אז זהו, שכולנו היינו רוצים לראות! רוצים לראות מה בדיוק קורה שם, הישרדות כמה שיותר אמיתית, איך באמת מסתדרים המתמודדים בינם לבין עצמם, חוץ מאסטרטגיות ומשימות.
מה הם עושים בין המשימות, איך הם מעבירים את הזמן על האי כשאין להם משימה או בשעות בטלה רגילות.
איפה הם מוצאים אוכל כשאין שום דבר לאכול, לשמל? ועל מה הם מדברים כשהם לא מדברים על אסטרטגיות והדחות / בריתות? תודו שזה מעניין ליותר מכמה דקות השגרה שמשדרים לנו אחרי עריכה.
אז הנה כל התעלומות שלי, כל הדברים שתמיד רציתי לדעת על הישרדות, ולא היה לי שמץ של מושג:
1. איך המתמודדים לא קופאים מקור בלילה? לא, ברצינות. תחשבו על זה. זה נורא קר. ממש קר שם, לפעמים יורד גשם והם על חוף הים עם בגדים של אמצע אוגוסט. אז איך באמת מתמודדים עם הקור?
2. איך הם מצליחים להירדם בלילה על האי?
3. איך בנות הישרדות נשארות חלקות למשך חודשיים בלי אמצעי הסרת שיער ראויים לשמם?
4. איך, לכל ארבע רוחות, אפשר לדלג על צחצוח שיניים למשך חודשיים? זה הרי לא נורמלי ברמות. שמישהו יספר לנו מה הטריק עם זה.
5. מה עושים מתמודדי הישרדות כשהם חולים על האי? עכשיו תחשבו על זה רגע ברצינות. נכון, יש להם רופא. אבל זו לא השאלה שלי. איך יכול להיות שהם קופאים שם מקור ואוכלים כלום לארוחת בוקר ושום דבר לארוחת ערב, בקושי ישנים וכל הזמן מצויים במאמץ פיסי עם מעט מדי שתייה, ולא נהיים חולים? אם הם חולים במשהו, ולו הזניח ביותר, זה אמור להחליש אותם ולהרע את מצבם בצורה די קיצונית, לא? ואיך הם ממשיכים להשתתף במשימות? תודו שזו ממש אניגמה.
6. יש מיליון דגים בים. למה, למה, למה – מתמודדי הישרדות כמעט אף פעם לא מצליחים לדוג כלום? כמה קשה להרכיב רשת דיג? לדוג עם ציוד הדיג שהם זוכים בו מדי פעם במשימות או להרכיב איזה כלוב דיג מתחת למים. יכול להיות שהם לא מתאמצים לדג דגים כי הם בכלל לא רעבים? זה לא נשמע הגיוני, שם בהישרדות, שלא תנסה לדוג דגים כשאתה אמור להיות מעולף מרעב רוב שעות היממה ובין המשימות. ויכול להיות דווקא ריבוי המשימות גורם להם לא לנסות להשיג לעצמם אוכל. בבחינת: אנחנו מתים מרעב, אין לנו כוח לזוז, בטח שלא לדוג, בואו פשוט נחכה למשימת הפרס ואולי נזכה שם במשהו.
7. בנות, הבנתן את הרעיון. נעמה קסרי הייתה אמנם הראשונה, אבל בארצנו המצ'ואיסטית, היא גם בינתיים היחידה. איך זה שבנות הישרדות אף פעם לא מאחדות כוחות לברית משותפת ולא מנסות להגיע יחד לגמר?
יש לכם עוד תעלומות הישרדות? משהו שתמיד רציתם לדעת על הישרדות, איך זה קורה בפועל ולמה מסתירים מאיתנו את המידע המעניין הזה? בפנייה נרגשת להפקה, אני רוצה לאמר: ספרו, ספרו – ואף הראו לנו יותר קטעים מחיי היום היום על האי. בברכת צאו לדרך, אסיים הפעם.

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

הישרדות 5 - קמרינס באיז

לוקחים את זה קצת באיזי מדי, שם, בערוץ 10, אתם לא חושבים? כמה זמן הם חושבים שנחכה כאן לפרטים על הישרדות עונה 5??
שום מידע על הישרדות 5 או לפחות מתי תעלה העונה הזאת? שנדע להתכונן לצפייה בפרקי הישרדות מראש, על כל המשתמע מכך: פיצוחים, שמיכה קלה, השחזת הצד הסרקסטי הנסתר שבנו עד לרמה שאנו יכולים להפוך למבקרי קולנוע בזעיר אנפין, ועוד.
רכלול מסוים שנשב לאזורנו ופשט באינטרנט בקצב צולע אך קולע, מיידע שיאנה קלמן בתמונה, וגם אירית רחמים אם יש אמונה.
שמועה זו יכולה להיות בגדר שמועת שווא שאין בה ולא כלום, ומנגד אם יש בסקופ זה ממש, הרי שממש נצטרך לצפות בגברת אירית יוצאת תוכנית החתונות ההיא, ובמה שיש לה לומר על מידת הטרנדיות העיצובית של המחנה עטור הסכך וריח העשן. מצד שני, העשן בהחלט נכלל תחת קטגוריית "אפקטים מיוחדים" בכל חתונה ראויה לשמה, ויש כאלה שמשלמים על זה המון.
האם זה נכון? האם שתי הגברות הללו ישתתפו בעונה החדשה של הישרדות והאם הן יצאו משם חברות טובות כמו שתי שושבינות?
ועכשיו ברצינות, לקח לי קצת זמן להיזכר ביאנה קלמן, עם כל הכבוד, ובאמת שיש.
אבל אירית כבר מספקת עניין אמיתי, היא מדברת בלי הפסקה בקצב מרשים ביותר שלא לאמר מסחרר, ויש לה המון מה לאמר על אנשים, ולא רק על עיצובים.
מה איכות הדברים ומה מידת הרלוונטיות שלהם, אין לי מושג ואין לי כל ערובה להם, אבל היו בטוחים שלא נשתעמם, אם רק יתנו לה לפתוח את הפה.
בנתיים נצפה בפרקי היפה והחנון, ככה בשביל העלאת המורל וכדי להקל עלינו את הציפיה הבלתי נסבלת עד לתחילת עונתה החמישית של הישרדות הישראלית, שם בנכר.
ואסיים הפעם בפנייה נפעמת אל אנשי הערוץ, פתחו דפתר ותפילו דבר. כלומר:
ערוץ עשר, תעלו איזה פרומו, אפילו משחק, תנו לנו רמז שנדע לסמן ביומן: מתי מתחילה העונה הזאת??

יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

הישרדות ההיית, או חלמתי סיוט?

אהבתי ביותר את העונה הראשונה של הישרדות. זוכרים? נעמה קסרי, ליה, דן מנו, נועם טור, יעל איך קוראים לה, מושיק מלצר חולון וכל זה?
אהבתי מאוד. כשאהבתי עוד לא היה לייק. כלומר היה לייק, אבל לא במימדים כאלה של הכרה מוחלטת, עוד לא כולם ידעו מה זה פייסבוק (קשה להאמין, הא. אבל זה נכון) ותרבות הלייק לבשה אדרת מעט שונה מהיום.
מאז זרמו הרבה קוקוסים בפיליפינים ועונות חדשות של הישרדות צצו חדשות לבקרים, כאילו אין לנו יותר מה לעשות בחיים. עונות הישרדות אשר הדביקו אותנו למסך לילה אחר לילה, וציפו כי נצפה באדיקות במשימות שייטת מייגעות שאורכן 15 שעות אם לא איכפת לנו, רק כי לתוכנית קוראים הישרדות ועל כן הכל נאכל שם.
כך קרה שמצבה של התוכנית הידרדר, לפי דעתי האישית בלבד, כלומר: נהיה משעמם, מרוח וצפוי מעונה לעונה. הרגשתי שהתמכרתי, שלא בצדק, לצפייה חוזרת ונשנית ברוטינה מעגלית, בפרקי הישרדות שאין לי עניין בהם, כאילו כל היום שלי קוקוס והחיים לבבות דקל. זאת בעוד רובם המכריע של פרקי הישרדות בכלל הרצתי קדימה במקס בחתיכות של 15 דקות כל פעם.
שיא השיאים נשבר, מבחינתי בעונת האולסטארס.
העונה האחרונה של הישרדות הייתה לקט ארוך ומייגע של מתמודדים שגם בעונתם המקורית לא עניינו אותי כקליפת הקוקוס, פלוס מינוס כמה מתמודדים חדשים שלא סיפקו ריגושים.
העלילה הייתה ידועה מראש, לפחות בעיני, לא נצפו הפתעות באזור האיים שטופי השמש / גשם לסירוגין, ואת הפרקים כולם הרצתי קדימה באדיבות מקס.
הכי מעצבן: שאין עם מי להזדהות, אין למי להתחבר. לא קיים מתמודד אחד שאתה באמת רוצה שיזכה, או חושב שמגיע לו, או מצליח לנגן לך על איזשהו מיתר. היה את איכקוראים לו, גולד. גיא גולד.
דמות מעניינת, מרשימה ביחס למידותיה ואיפיונה. מישהו שהיה לו מה להגיד, ואמר את זה בסטייל. מישהו שהאמנתי לו. האמנתי לתככים, האמנתי שהוא כזה רק בסדרה, האמנתי שהוא חכם, מוכשר, אוהב את המשחק. בשנייה שהוא עף התפוגג כל המתח, המועט שעוד היה, מבחינתי בסדרה הזו.
עלילות שפקס באי הגדול לא סיקרנו אותי אפילו לרגע דל מול השקיעה, שרון עייפה אותי אף שהייתה בחורה לגמרי בסדר, אחת הנורמליות שנצפו על המסך הקטן לדורות. דן מנו היה אובר עצמו, וכל השאר מעולם לא עניינו אותי גם כך.
אז עם מה נשארתי בסוף? עם אביגיל פרל החביבה, שבאמת חיבבתי, ולו בשל העובדה שהיא נראית כמי שעשויה מחומר אורגני כלשהו, ולא עוברת מסך כמו פלסטיק דל ומשעמם. אתה מרגיש שיש בנאדם מאחורה, בקיצור.
אביגיל סיפקה כמה רגעים טובים מאוד בהישרדות אולסטארס. בואו נדבר על ההתעלפות הדרמטית במשימה האחרונה, על הטאפנס שהיא הפגינה לאורך כל הדרך, על הרגישות, השבירות, על האכזבה שניכרה היטב בדמותה כשהיא הבינה ששוב, פעם נוספת, עונה נוספת, היא מתויגת בתור זגזגנית / רכלנית / לא אמינה.
לא מגניב. אבל התגברה. והצליחה להוציא מזה, לפחות לטעמי, משהו כן, אנושי ואמיתי.
אף אחד לא מושלם. אבל אלא שלא יודעים את זה יוצאים הכי פאתטיים. אביגיל לא יצאה לוזרית, כי היא הצליחה להעביר אנושיות פשוטה ורגישה לאורך כל פרקי התוכנית. אמרנו, אביגיל אנטי פלסטיק.
וכך עם שיממון גדול בלבי, אבל עם העיניים קדימה, מצפה לעונה החדשה. כן, עדיין מצפה. תמיד. הישרדות מאז ומעולם הייתה אחת התוכניות האהובות עליי, הרבה לפני שהיא הגיעה לארץ. סביר להניח שאמשיך לצפות בה, לסקר ואף לדווח כאן בבלוג.
אבל חבר'ה, אם אתם רוצים שאני אתגרש ממקס (יס מקס), ואשכרה אצפה בפרק כלשהו מתחילתו ועד סופו בלי להריץ, הנה כמה טיפים לעונה הקרבה אלינו בשמחה:
תהיו פשוטים, תהיו אנושיים, ספרו לנו באמת מה החבר'ה עוברים שם על האי, אל תעייפו במשימות משמימות וארוכות, לא באמת איכפת לנו איזה יופי של צוות יש לכם שיודע לבנות קרשים באלכסון באמצע האוקיינוס.
הישרדות מעניינת אותנו כי אנחנו אנשים. אנחנו רוצים דרמה, צחוק, ריגוש, מתח והפתעות. ואנחנו לא רוצים רמה נמוכה. תשלקו אותה, תאספו אותה ותשליכו את הרמה הזו אחר כבוד לדגים. תנו לנו משהו יותר טוב מהשמצות נמוכות. אנחנו לא בגן, או קיי? עם הפנים לקמרינס, ביי בנתיים.