אויש, זה כאב. צפוי אבל כואב, פנינית הדבר-היחיד-בעונה-הזו-שווה-צפייה/האזנה/מחשבה/תשומת לב, מקבלת את המגף (בטח מעוצב) באדיבות השבט שלה, שאליו מעולם לא הרגישה שייכת, מריקודו. היא מתבאסת וגיא זוארץ אומר לה שהשבט אמר את דברו. טוב שלא רקד את ריקודו.
באנאו: הפרק נפתח עם הכתרתו של גיורא למלך האריות של הישרדות, ובן מביע את רצונו להיות סימבה. אבל הוא באנאו.
גב מוצא בנטטות וקורא להן קולוגזר.
רועי מאנפף שהם שבט עם סטייל, וכולם יחד מכינים שלט כניסה א לה עיירת פיתוח.
הם מציינים שכאשר השבט השני יחזה ביצירת הפאר שלהם, הם יתביישו בושה גדולה וכלימה שלא תתואר, לנוכח מצב האי כפי שהם השאירו אותו.
ואני רוצה לאמר לשבא באנאו, בלי קשר לעיצובים שלהם, שהם הגיעו לתוכנית בשם הישרדות. בוקר טוב. כל ההתעסקות הזאת בחיצוניות מזכירה לי יותר מדי את השהות שלהם באי הקודם, הם נראים לי קצת מעופפים החבר'ה האלה.
באי הגלות: אביב ואוהד. מקבלים משימת שערי כדורגל שאינה קשורה לכדורגל, אלא להעברת קוביות הזויות מצד לצד.
הם מנסים לטפס על הרשת ואביב מפתיע את כולם ואומר שפסל חסינות זה דבר חשוב במשחק הישרדות.
קבלן העפר דורס את אביב ובלי קשר החבל חותך את ידיו.
אוהד מנצח ואביב דואג לעתיד משחק הכדורסל, סליחה, הישרדות, כעת משפציעת החבלים בידו דורשת, ללא ספק, 3-4 ימי מנוחה. לא פחות.
אוהד בוחר ברמז ומנסה להיראות מבואס כשזוארץ אומר לו שהפסיד תבלינים טיפשיים לבישול אורז, בסדר ההזוי הבא: כמון, קארי, קינמון (?? על אורז?), מלח, פלפל ועוד.
אוהד ואביב משוחחים מול השקיעה, מבררים מי מאורס יותר ויוצא פחות זמן עם בת הזוג שלו, ובסוף היום, כל אחד מהם מוצא חבר. או אולי נאמר, בן ברית לעתיד, כשיגיע האיחוד. יהיה מעניין.
מריקודו: הטוק שואו של יניב הוא אחד הדברים המגוחכים שראיתי בחיי. לא יניב עצמו היה הזוי, אלא יותר פאנל המרואיינים המוזרים והמאולצים, ופה אני חייבת להסכים עם פנינית, לא שזה קשה.
פקידת הסעד, כדברי יניב, פנינית, אוחזת במה שנראה כמו המיקרופון הקצר ביותר בעולם. הוא עשוי ממקל שבור לשניים, רוצה לאמר: אי אפשר לאחוז את המקל משני קצוות. מסיבת הגן הזו לא בשבילה.
יגאל על המסך ואנחנו ממשיכים עם גזור-הדבק נוסף של העריכה, לדעתי הרביעי במספר, של המשפט "בכל הנוגע לשירים של עופר לוי, זה לא כוס התה שלי". מיצינו.
אירית רחמים מהרהרת על עצמה ואומרת בגוף שלישי, שזו אירית רחמים, פעם רגישה, פעם חזקה, פעם דמעות... ואנחנו אומרים: פעם אחת יותר מדי.
שבט מריקודו נחלק לשניים, חלק רוצים להדיח את פנינית וחלק את יגאל.
בישיבת מועצת השבט, שונית מספרת לנו על פנינית, ומנפיקה מפיה את משפט הפנינה הבא: "ביום וחצי האחרון מאוד נקשרנו". שמישהו יגלגל את העיניים בשבילי.
הישרדות קמרינס פרק 3
הישרדות
באנאו: הפרק נפתח עם הכתרתו של גיורא למלך האריות של הישרדות, ובן מביע את רצונו להיות סימבה. אבל הוא באנאו.
גב מוצא בנטטות וקורא להן קולוגזר.
רועי מאנפף שהם שבט עם סטייל, וכולם יחד מכינים שלט כניסה א לה עיירת פיתוח.
הם מציינים שכאשר השבט השני יחזה ביצירת הפאר שלהם, הם יתביישו בושה גדולה וכלימה שלא תתואר, לנוכח מצב האי כפי שהם השאירו אותו.
ואני רוצה לאמר לשבא באנאו, בלי קשר לעיצובים שלהם, שהם הגיעו לתוכנית בשם הישרדות. בוקר טוב. כל ההתעסקות הזאת בחיצוניות מזכירה לי יותר מדי את השהות שלהם באי הקודם, הם נראים לי קצת מעופפים החבר'ה האלה.
באי הגלות: אביב ואוהד. מקבלים משימת שערי כדורגל שאינה קשורה לכדורגל, אלא להעברת קוביות הזויות מצד לצד.
הם מנסים לטפס על הרשת ואביב מפתיע את כולם ואומר שפסל חסינות זה דבר חשוב במשחק הישרדות.
קבלן העפר דורס את אביב ובלי קשר החבל חותך את ידיו.
אוהד מנצח ואביב דואג לעתיד משחק הכדורסל, סליחה, הישרדות, כעת משפציעת החבלים בידו דורשת, ללא ספק, 3-4 ימי מנוחה. לא פחות.
אוהד בוחר ברמז ומנסה להיראות מבואס כשזוארץ אומר לו שהפסיד תבלינים טיפשיים לבישול אורז, בסדר ההזוי הבא: כמון, קארי, קינמון (?? על אורז?), מלח, פלפל ועוד.
אוהד ואביב משוחחים מול השקיעה, מבררים מי מאורס יותר ויוצא פחות זמן עם בת הזוג שלו, ובסוף היום, כל אחד מהם מוצא חבר. או אולי נאמר, בן ברית לעתיד, כשיגיע האיחוד. יהיה מעניין.
מריקודו: הטוק שואו של יניב הוא אחד הדברים המגוחכים שראיתי בחיי. לא יניב עצמו היה הזוי, אלא יותר פאנל המרואיינים המוזרים והמאולצים, ופה אני חייבת להסכים עם פנינית, לא שזה קשה.
פקידת הסעד, כדברי יניב, פנינית, אוחזת במה שנראה כמו המיקרופון הקצר ביותר בעולם. הוא עשוי ממקל שבור לשניים, רוצה לאמר: אי אפשר לאחוז את המקל משני קצוות. מסיבת הגן הזו לא בשבילה.
יגאל על המסך ואנחנו ממשיכים עם גזור-הדבק נוסף של העריכה, לדעתי הרביעי במספר, של המשפט "בכל הנוגע לשירים של עופר לוי, זה לא כוס התה שלי". מיצינו.
אירית רחמים מהרהרת על עצמה ואומרת בגוף שלישי, שזו אירית רחמים, פעם רגישה, פעם חזקה, פעם דמעות... ואנחנו אומרים: פעם אחת יותר מדי.
שבט מריקודו נחלק לשניים, חלק רוצים להדיח את פנינית וחלק את יגאל.
בישיבת מועצת השבט, שונית מספרת לנו על פנינית, ומנפיקה מפיה את משפט הפנינה הבא: "ביום וחצי האחרון מאוד נקשרנו". שמישהו יגלגל את העיניים בשבילי.
הישרדות קמרינס פרק 3
הישרדות
